למה, במקום למה אני
מדי פעם יש לי מחשבות על מהות החיים, על ההבדלים בגישות בין גאונים לאנשים רגילים ושאר זוטות ששלוש בלילה היא שעה מצויינת להן. תחשבו על ניוטון למשל. יושב לו בחור יחסית צעיר מתחת לעץ תפוחים, מסביב יום קיץ אנגלי נעים, הפרחים פורחים, דבורים אנגליות שעירות רגליים מזמזמות, ופתאום בום!!! תפוח גדול נופל מלמעלה בדיוק על הראש. מה עושה ניוטון הגאון? הוא שואל "למה?" לא "למה אני?" לא "למה זה מגיע לי?" לא "למה עכשיו?" פשוט "למה?" ומכאן ועד ניסוח חוקי המשיכה הדרך יחסית קצרה. אם כשקורים לנו דברים שבמבט ראשון מרגישים כמו מכה על הראש, נשאל "למה?" במקום "למה אני?" נגלה חוקים חשובים מאוד שמשפיעים על החיים שלנו בכל פרמטר אפשרי. צריך רק לקצר את השאלות.
