פולניות מתות אבל לא מתחלפות

נכון שקליניקה זה מקום רציני שבו צריכה להיות תמיד קופסה של טישו? לא נכון. יש כמובן גם חלקים קשים, עצובים, מאתגרים וכואבים, אבל, העבודה בקליניקה שלי מזמנת גם לא מעט רגעים משעשעים כמו הקטע הבא... מטופלת ותיקה שעברה בשעה טובה לדירה חדשה הגיע עם מבט לא שקט בעיניים "משהוא מוזר קורה בדירה החדשה, מנורות נשרפות בקצב לא סביר, הילדים לא שקטים, דלתות נטרקות" בקיצור, מטריד. בחשש מסויים היא שאלה אותי האם אסכים להסתכל על הדירה (אבל אם זה משהו מפחיד שלא אספר לה :) ) המטוטלת הלכה מיד לאיזור שמראה על נוכחות של רוח רפאים. מבטים הוחלפו, שתיקות נשתקו, נלקחה נשימה עמוקה ואז בקשתי מהרוח שתראה את עצמה. הופיעה אישה מבוגרת, זקופה ותקיפה שדרשה הסבר ל"למה מסתובבים בבית שלה ילדים קטנים שעושים רעש ובלגן" ובכלל "מי זה האנשים האלו שנמצאים בבית שלי, ולמה לא מספרים לי כלום" אחרי כמה שכנועים, הסברים, ומחמאות הסכימה הרוח לעבור לאור הגדול תוך שהיא רוטנת עדיין על החינוך הקלוקל שהילדים מקבלים בימינו. אחרי הפגישה המטופלת ביררה לעומק את ההסטוריה של הדירה. מסתבר שלפני כעשור גרה בדירה אישה מבוגרת שנפטרה באופן פתאומי מדום לב. מסקנה מתבקשת, פולניות מתות אבל לא מתחלפות, עם קצת שכנוע אפשר להגיע רחוק , והכי חשוב, לא להרעיש בין שתיים לארבע.