סיפור קצר על חתולת זן

לפני שנתיים הופיעה בלול התרנגולות שלנו גורת חתולים. לילה אחד כשבן זוגי נכנס לאסוף ביצים הוא גילה אותה מכורבלת עם כולן על מדף השינה שלהן. אין לנו מושג מאיפה היא הגיעה, מה עבר עליה ולמה התרנגולות הסכימו לשתף אותה בחבורה שלהן. אני לא חובבת חתולים. הבן זוג לעומת זאת ממש מתעב אותם. ולמרות זאת גוש הפרווה הקטנטן החליטה שהוא יהיה שלה. בהתחלה היא היתה עושה לו עיניים מרחוק, אחר כך רצה אליו בימיומים בכל פעם שהיה מופיע באופק ולבסוף, ברגע אחד של חולשה מצידו היא קפצה לו על הברכיים, עצמה עיניים, נצמדה והתחילה לגרגר. אחרי זה היה ברור שזה רק עיניין של זמן עד שהוא יבין שהוא הבעלים הגאה של חתולת פחים עם לב של לביאה מאוהבת. היא לא התעסקה במלחמות אגו, היא לא התחשבנה איתו ולא שחקה איתו משחקי כבוד. היא הציבה לעצמה מטרה, עשתה כל מה שאפשר וכשראתה הזדמנות היא לקחה אותה ובגדול. לפעמים כשאני מרגישה שהעסק לא זז, המטופלים לא מגיעים והכל כאילו נעצר, אני חושבת על קוסקוס החתולה הציידת של זהר ולומדת ממנה שיעור בכיפוף מציאות.