אוגוסט... חודש עם אגו של אריה

אוגוסט. חודש עם אגו של אריה. חודש ששמו הקודם היה בפשטות "השישי" הפך במחי צו קיסרי של אוגוסטוס (הנהדר, הנשגב) לחודש על שמו. ולא שאגו זה רע. ממש לא. כל זמן שהאגו שלנו מאוזן אנחנו חיים לנו בסבבה. יודעים במה אנחנו טובים, במה פחות, מתי ועל מה לצחוק ומתי ולמה לשים גבול. אבל מה קורה כשאגו שלנו ושל אחרים יוצא מאיזון? קורה אוגוסט. זה נובח על זו, זו נובחת על זי, זי הולך להתנפח בפינה וליילל לזה, וחוזר חלילה. וכולם שולחים אחד לשני אנרגיות חמות ולחות של מרמור טינה ועצבנות. ובסוף מונח במרכז הבית, בדיוק באמצע הסלון פלונטר של רגשות פגועים וראשי נפץ גרעיניים. ויש מצב שהגוש הזה ישאר שם לפחות עד ספטמבר שעדיין שומר על צניעות מסויימת כיאה לזה שמארח בתולות. אז מה עושים עם כל העומס הזה? אפשר ללכת סביבו על קצות האצבעות, אפשר לבעוט בו ולהסתכן בשואה גרעינית עם נשורת ואפשר להתקשר אלי כדי שאנסה בעזרת הכלים שיש לי להשיב בנים ובנות, אגואים ואגויות לגבולם, ושלווה יחסית לבתים שגם ככה בקושי עומדים בעומס. וכל זה בלי לצאת מהמזגן מרחוק.